ביום שישיה האחרון במסגרת פרוייקט מיוחד בבית הספר של טל
אני ועוד שני הורים החלפנו את המורה של כיתת א' 1 לשעתיים.
ההתרגשות שלי הייתה רבה (לא יודעת איך ההורים האחרים) הגיע שעה שמונה המורה אמרה שלום והלכה לחדר המורים והשאירה אותנו עם שלושים ילדים שונים ומשונים שלא ממש התלהבו מהרעיון. באתי מצויידת עם רעיונות וברוח קרבית.
המורה נתנה משימות אבל כמובן שאחרי שהלכה 5 דקות וכולם כבר רצו תשומת לב. הצבתי מצלמה במרכז החדר ושאלתי את הילדים אם הם רוצים להצתלם עם חבר טוב מבכיתה או עם כמה חברים טובים מהכיתה ? ושבשיל לזכות בצילום עליהם לסיים משימה אחת שנתנה המורה לאה להרים יד ולפי תור להצתלם ב ש ק ט ! כמובן שההתלהבות הייתה גדולה, כולם עבדו וציירו וצבעו ומי שסיים זכה לבחירת חבר ותצילום למזכרת. אחרי זה התחיל קצת בלאגן וכל אחד עשה מה שהוא רוצה :)
אחד ההורים שהיו איתי כל הזמן היה צריך להחזיר ילדים שברחו או יצאו למזדרון. כמה פעמים היו מכות והילדים השובבים כולם יחד באותו זמן התחילו להיות שובבים :) (גיליתי שטל לומד בבית ספר ממש אלים. אבל הוא ממש בוגר ואיכשהו יש לו את הכבוד שלו בכיתא ואיתו לא היו בעיות)
ברגע שמח זה נתתי להם משימה שניה להכין דף לספר שנחבר עבור המורה לאה. בהתחלה לא הייתה התלהבות רבה אבל אחרי כמה שיחות עם כמה תלמידים שובבים שהיו אמורים לעזור לי לארגן את זה כולם ישבו לעבוד והצלחנו לחבר ספר כזה:)
בנשימה אחרונה ילדים קיבלו קצת זמן לשחק אבל בתנאי שיהיה שקט וכך זה נגמר :)
המורה לאה הייתה מאד מרוצה מהעבודה שלנו
כל ההורים האחרים רצו לחדר מורים לבקש עזרה ואנחנו הסתדרנו ועוד הכננו לה מתנה.
ההורים ציינו שצריך לתת לה מדליה כל יום ושאני יכולה להיות מורה.
תמונות של הילדים אני לא ממש יכולה לפרסם רק של אלה שהסכימו ושל טל כמובן :)
אבל לסיכום אציין: נהינתי מאד!! ילדים זה ממש אוצר של עיניים נצצות. דף נקי שאפשר לעצב וללמד.
חבל שאין הרבה מורים טובים (אישית מכירה אנשים שלא הצליחו בשום תחום והלכו לתחום ההוראה כי לשם קל להתקבל, אבל זה לא היהוד שלהם ולא התשוקה שלהם) ועוד יותר חבל שהמורים הטובים ובכלל כל המורים לא זוכים ליחס שמגיע להם וכאן המקומו של כל הורה להשפיע ולהסביר לילד על החשיבות של המורה בחיים.
אם לחשוב על זה במושגים של "מצב מושלם" אם אנו רוצים לשנות את פני החברה המורים הם הכתובת, כמובן בשיתוף פעולה עם ההורים.
אני ועוד שני הורים החלפנו את המורה של כיתת א' 1 לשעתיים.
ההתרגשות שלי הייתה רבה (לא יודעת איך ההורים האחרים) הגיע שעה שמונה המורה אמרה שלום והלכה לחדר המורים והשאירה אותנו עם שלושים ילדים שונים ומשונים שלא ממש התלהבו מהרעיון. באתי מצויידת עם רעיונות וברוח קרבית.
המורה נתנה משימות אבל כמובן שאחרי שהלכה 5 דקות וכולם כבר רצו תשומת לב. הצבתי מצלמה במרכז החדר ושאלתי את הילדים אם הם רוצים להצתלם עם חבר טוב מבכיתה או עם כמה חברים טובים מהכיתה ? ושבשיל לזכות בצילום עליהם לסיים משימה אחת שנתנה המורה לאה להרים יד ולפי תור להצתלם ב ש ק ט ! כמובן שההתלהבות הייתה גדולה, כולם עבדו וציירו וצבעו ומי שסיים זכה לבחירת חבר ותצילום למזכרת. אחרי זה התחיל קצת בלאגן וכל אחד עשה מה שהוא רוצה :)
אחד ההורים שהיו איתי כל הזמן היה צריך להחזיר ילדים שברחו או יצאו למזדרון. כמה פעמים היו מכות והילדים השובבים כולם יחד באותו זמן התחילו להיות שובבים :) (גיליתי שטל לומד בבית ספר ממש אלים. אבל הוא ממש בוגר ואיכשהו יש לו את הכבוד שלו בכיתא ואיתו לא היו בעיות)
ברגע שמח זה נתתי להם משימה שניה להכין דף לספר שנחבר עבור המורה לאה. בהתחלה לא הייתה התלהבות רבה אבל אחרי כמה שיחות עם כמה תלמידים שובבים שהיו אמורים לעזור לי לארגן את זה כולם ישבו לעבוד והצלחנו לחבר ספר כזה:)
בנשימה אחרונה ילדים קיבלו קצת זמן לשחק אבל בתנאי שיהיה שקט וכך זה נגמר :)
המורה לאה הייתה מאד מרוצה מהעבודה שלנו
כל ההורים האחרים רצו לחדר מורים לבקש עזרה ואנחנו הסתדרנו ועוד הכננו לה מתנה.
ההורים ציינו שצריך לתת לה מדליה כל יום ושאני יכולה להיות מורה.
תמונות של הילדים אני לא ממש יכולה לפרסם רק של אלה שהסכימו ושל טל כמובן :)
אבל לסיכום אציין: נהינתי מאד!! ילדים זה ממש אוצר של עיניים נצצות. דף נקי שאפשר לעצב וללמד.
חבל שאין הרבה מורים טובים (אישית מכירה אנשים שלא הצליחו בשום תחום והלכו לתחום ההוראה כי לשם קל להתקבל, אבל זה לא היהוד שלהם ולא התשוקה שלהם) ועוד יותר חבל שהמורים הטובים ובכלל כל המורים לא זוכים ליחס שמגיע להם וכאן המקומו של כל הורה להשפיע ולהסביר לילד על החשיבות של המורה בחיים.
אם לחשוב על זה במושגים של "מצב מושלם" אם אנו רוצים לשנות את פני החברה המורים הם הכתובת, כמובן בשיתוף פעולה עם ההורים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה