ביום שישי החלטנו אני וליאם לנסוע למושב חניאל לבקר בחווה נטושה :) אחרי שצפיתי בהודעה ברוסית שנשלחה אלי כמה ימים לפני על ידי חברה. הצענו ללאה (בת הדודה) לבוא איתנו והיא הסכימה בשמחה- אז יצאנו לדרך!
ההודעה הייתה ברוסית " У дедушки Азалия" אצל סבא עזליה ככה זה היה ניקרא והיינו צריכים להרשם מראש.
בלי הרבה מחשבה וציפיות גדולות הגענו לחווה מאד יפה במושב חניאל. קיבל את פנינו סבא עזליה וכאן זה התחיל. :) ליאם היה נלהב והאזין לכל מילה ורצה לענות על כל שאלה. הלך עם כולם הקשיב ועזר בכול מה שנדרש ממנו.
סיור קצר ומתאים לילדים ומבוגרים זרם ביום יפה של שמש בצורה מושלמת. בסוף ההורים (וקצת גם הילדים) נהינו מתאימות תוצרת החווה. ריקוטה קצת גבינות מסריחות ריבה דבש והסברים מפשרטים על תהליכי הכנת הגבינות וטיפול בתרנגולות.
אחרי שאני מבקרת במקומות יפים, פורחים שנמצאים קצת "בצד". כאילו מנותקים מכל המכוניות, מחשבים והמירוץ שלנו שחוזר על עצמו כל יום. אני תמיד חולמת לעזוב הכל ולשנות את הרגלי המחשבה שלי. לעבור ולעסוק בחקלאות. קרוב לאדמה ולחיות משק אולי אפילו. כמובן שאני מבינה טוב מאד את קושי העניין וחוסר הניסיון שלי שבטח יפיל אותי ולא פעם אחד. אפילו אם כך עדיין מותר לנו לחלום ואולי אפילו להגשים יום אחד את החלומות ה"לא הגיוניים" שלנו. שלנו הכוונה היא לאנשים שחושבים שהם עומדים עם הרגליים על הקרקע ושולטים במצב :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה