אז כן זה הפוסט האישי שראשון שלי בבלוג. מקווה להמשך ולכתוב עוד הרבה. על דברים שמחים ועצובים שעוברים עלי, רק עלי.
אתחיל דווקא ממשהו לא כל כך אופטימי כמו שאני נוהגת. משבר גיל האמצע או סתם דיכאון.
משהו שההורים שלנו לא מכינים אותנו אליו, וגם אנחנו לא שואלים שאלות מפני שלא מבינים שיום אחד זה יתקוף גם אותנו.
תחושה של חוסר תועלת בחיים, חוסר ביטחון נוראי ועוד הרבה הרהורים נפשיים שמלוווים בחיים אינטנסיבים והרסניים.
טיפול בילדים, טיפול בבית ובסביבה, התמודדות עם בן הזוג בזמן הזה, ביקורת בילתי פוסקת של הסביבה על ההתנהגות וההתנהלות
שלנו כבני אדם בחיים, עבודה, חוגים, רצונות, כישלונות והרבה עצבים, תיסכולים וחוסר הבנה מהסובבים שכניראה ממש מתקשים להבין
שמשהו עובר עליך :) (לא בגלל שהם אנשים רעים, אולי בגלל חוסר יכולת להתמודד את זה) כן כן המשבר מכה בלי רחמים.
אז מה עושים לעזעזל עם זה?? אני לא יודע. התחלתי בזה שניסיתי להבין מה עובר עלי וחיפשתי אנשים באינטרנט שכתבו דברים שאני מרגישה.
בסוף מצאתי את כל הדברים שמפריעים לי במרוכז דווקא בויקיפדיה "משבר אמצע החיים" הכל כלול בחבילה.
הכל בידיוק כאילו כתבתי בעצמי על עצמי באותם המילים שיש אצלי בראש כל פעם.
מה שהטריד אותי זה התקופה של המשבר בין 2 ל 5 שנים אצל נשים :(
ניראה לי כבר שנתיים מאחורי אבל כרגע אני בשיא. מחשבות על כך שלחיי אין שום משעות ושאני אדם שלא הצליח בחיים - למרות ההבנה
שהעניין הוא לא נכון. והכי חשוב שיחד עם כל הדבר הזה אתה צריך להיות סבלני לילדים ולאהוב אותם ולחייך אליהם הרבה ולהיות
נחמד עם אנשים שלפעמים פשוט בא לך לשרוף אותם במקום.
החלטתי לכתוב על זה :)
זה הדרך הנוחה והיעילה עבורי לשים את כל המחשבות השליליות בצד ולהסתכל על הדברים בפרופורציה הנכונה לאדם רגיל :) והגיוני.
כל פוסט אשתדל לכתוב3 דברים טובים שקוראים לי
ושעושים אותי מאושרת בחיים, כמובן שאשים איזה צילום או שניים וניראה יהיה טוב אעבור את זה בשלום ניראה לי :)
1.הילדים שלי גורמים לי לחייך כל יום מחדש :):):) ליאם באמצע הלילה התעורר לשתות וביקש שאחבק אותו קצת :)
ובערב הוא פירק חלק מהפנס ששיחק איתו ושאל אותי "מה זה אומר אמא??" "Мама что ето значит ??"
טל אתמול קראה לי ספר. על השועל שאיבד את הגרביים, ואחרי זה ניהל איתי שיחה בוגרת איך קשה לו לבטא את עצמו במשפט אחד
ושהוא רוצה להגיד יותר מילים.
2.יום יפה בחוץ
3.ראיתי סרט נחמד (אתמול- תודה לדור שיושב איתי בחדר בעבודה)
צילום היום שלי
אתחיל דווקא ממשהו לא כל כך אופטימי כמו שאני נוהגת. משבר גיל האמצע או סתם דיכאון.
משהו שההורים שלנו לא מכינים אותנו אליו, וגם אנחנו לא שואלים שאלות מפני שלא מבינים שיום אחד זה יתקוף גם אותנו.
תחושה של חוסר תועלת בחיים, חוסר ביטחון נוראי ועוד הרבה הרהורים נפשיים שמלוווים בחיים אינטנסיבים והרסניים.
טיפול בילדים, טיפול בבית ובסביבה, התמודדות עם בן הזוג בזמן הזה, ביקורת בילתי פוסקת של הסביבה על ההתנהגות וההתנהלות
שלנו כבני אדם בחיים, עבודה, חוגים, רצונות, כישלונות והרבה עצבים, תיסכולים וחוסר הבנה מהסובבים שכניראה ממש מתקשים להבין
שמשהו עובר עליך :) (לא בגלל שהם אנשים רעים, אולי בגלל חוסר יכולת להתמודד את זה) כן כן המשבר מכה בלי רחמים.
אז מה עושים לעזעזל עם זה?? אני לא יודע. התחלתי בזה שניסיתי להבין מה עובר עלי וחיפשתי אנשים באינטרנט שכתבו דברים שאני מרגישה.
בסוף מצאתי את כל הדברים שמפריעים לי במרוכז דווקא בויקיפדיה "משבר אמצע החיים" הכל כלול בחבילה.
הכל בידיוק כאילו כתבתי בעצמי על עצמי באותם המילים שיש אצלי בראש כל פעם.
מה שהטריד אותי זה התקופה של המשבר בין 2 ל 5 שנים אצל נשים :(
ניראה לי כבר שנתיים מאחורי אבל כרגע אני בשיא. מחשבות על כך שלחיי אין שום משעות ושאני אדם שלא הצליח בחיים - למרות ההבנה
שהעניין הוא לא נכון. והכי חשוב שיחד עם כל הדבר הזה אתה צריך להיות סבלני לילדים ולאהוב אותם ולחייך אליהם הרבה ולהיות
נחמד עם אנשים שלפעמים פשוט בא לך לשרוף אותם במקום.
החלטתי לכתוב על זה :)
זה הדרך הנוחה והיעילה עבורי לשים את כל המחשבות השליליות בצד ולהסתכל על הדברים בפרופורציה הנכונה לאדם רגיל :) והגיוני.
כל פוסט אשתדל לכתוב3 דברים טובים שקוראים לי
ושעושים אותי מאושרת בחיים, כמובן שאשים איזה צילום או שניים וניראה יהיה טוב אעבור את זה בשלום ניראה לי :)
1.הילדים שלי גורמים לי לחייך כל יום מחדש :):):) ליאם באמצע הלילה התעורר לשתות וביקש שאחבק אותו קצת :)
ובערב הוא פירק חלק מהפנס ששיחק איתו ושאל אותי "מה זה אומר אמא??" "Мама что ето значит ??"
טל אתמול קראה לי ספר. על השועל שאיבד את הגרביים, ואחרי זה ניהל איתי שיחה בוגרת איך קשה לו לבטא את עצמו במשפט אחד
ושהוא רוצה להגיד יותר מילים.
2.יום יפה בחוץ
3.ראיתי סרט נחמד (אתמול- תודה לדור שיושב איתי בחדר בעבודה)
צילום היום שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה