יום חמישי, 24 באפריל 2014

אנחנו

יום אחד שמתי לב שלי לאיגנט לאין הרבה תמונות .
כאילו אין לנו זמן לעצמינו :( . תמיד הכל בלחץ ובריצה. מצלמים את הילדים ואת הדברים שאני חושבת שצריך.
בחופשת הפסח הזה (2014) היה לנו שבוע של רווקים. הילדים היו אצל ההורים של איגנט ולנו היה קצת זמן לעצמינו יחד.
הייתה לנו אפשרות להצתלם יחד ב ש ק ט חחחח אבל את האמת המצב היה כזה ...
ביום הראשון היה ממש עצוב וריק בלי הקולות של הפיראטים הקטנים שלנו. מיום ליום היה יותר ויותר נחמד להבין שאתה לא צריך לטפל באף אחד ואתה לא צריך להיות "המבוגר האחראי". אחרי ארבעה - חמישה ימים אני הרגשתי שהחיים שלי ריקים מתוכן ומשמחה בלי הילדים :(
מזל שאחרי יומיים הם חזרו והכל חזר להיות רגיל , רועש, שמח ומואר. אין לי מושג מה אעשה כשהם יגדלו? כניראה שאהיה מוכנה לזה אולי, וזה יהיה בסדר.



פורסם על ידי ב-
תוויות:

2 תגובות:

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)