יום רביעי, 29 במרץ 2017

סיפור יום ד'


כאב הראש לא עוזב אותי כבר כמה ימים.  געגועים קשים לאהוב ליבי אוכלים לי את הראש ואת הלב.
מאז שאיגנט וטל נסעו לסקי, אני לא מצליחה לחזור לנתיב שלי ולהמשיך בחיים שפויים. הכל מאד לחוץ, מאד אינטנסיבי ולא רך בכלל.  מה היה קורה אם היינו יכולים לאחסן את הרגשות שלנו בצנצנת? ולפתוח אותה לפי הבחירה שלנו. האם היינו יכולים למות מוות פתאומי מעומס הרגשות ששחררנו בבת אחת? מעניין אם היינו יכולים כל פעם לשחרר חלק מהרגשות בצורה מבוקרת?
-היום אשחרר את החמלה. ומחר את התסכול.
הייתי רוצה שתהיה אפשרות לשחרר את הרגשות במקום פתוח ולהפתר מהם. וגם הייתי מאד רוצה לשלוח את הרגשות במעטפה לנמען. הייתי בטוח שולחת המון מעטפות אהבה.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה