שישי בערב התבשלה ההחלטה שמשפחתינו זקוקה להשראה אומנותית. ובגלל שכבר הרבה זמן אני מאד רוצה לבקר בתארוכה של אי ויוויי במוזיאון ירושלים פנינו פנו לשם. התארוכה מאד מאוררת השראה לאנשים יוצרים, ולי באופן אישי נתנה גם הרגשה של בדידות בעולם חסר היצירה שלי. הרגשה של יצור קטן וחסר קול בעולם גדול ורועש. לילדים בתחילת הביקור היה מאד קשה. ליאם סבל פחות כי מאד התעניין בסיור המודרך בנוגע לתארוכה הזאת. אבל :) אחרי שההתבוננות שלי ושל איגנט באי ויי ויי הסתיימה הכל השתנה והילדים הלכו לידינו והתעניינו מאד באוצרות עתיקים שהיה ניתן לראות בקומה התחתונה. כל הקשור לאדם הקדמון ולמציאות שנמצאו על אדמת ישראל ממש ריתקו אותם. זה מאד הפתיע אותי לטובה. הייתה גם במוזיאון תארוכה בשם "כלבים וחתולים" שהצליחה לא פחות מהעתיקות לרגש את הילדים. סיימנו את הסיור באבו גוש (חומוס צ'יפס סלט)
כולם מרוצים ומלאים השראה לקראת השבוע החדש והשנה החדשה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה